קצת עליי…

נעים מאוד, אני שושי.
את הגלגול הנוכחי של Piccolini הקמתי לפני שלוש שנים. תמיד היה לי חלום להתפרנס מדברים שאני מייצרת בידיים, אבל אף פעם לא היה לי את האומץ לעשות את הצעד הראשון.
בסוף ההריון השני שלי, חשבתי על מתנה שתגרום לנגה, האחות הגדולה שביום אחד תשנה סטטוס  ותהפוך להיות בכורה, להרגיש גם מיוחדת ושתאפשר לה להרגיש אמא קטנה, מתוך מטרה שזה יעזור לה לקבל את אחותה הקטנה.
נתתי לה את הערכה שכללה מנשא לבובה ובובה, מארז מגבוני בד קטן, חיתול ותיק קטנטן. נתתי לה את הערכה כשחזרתי הביתה מבית היולדות והיא עזרה הרבה יותר ממה שציפיתי: נגה הניקה את הבובה שלה בזמן שהנקתי, חיתלה כשחיתלתי והסתובבנו אחרי הצהריים בשכונה כשכל אחת נושאת את התינוקת שלה במנשא. כשאיילה גדלה קצת ועברה לנשיאת גב, גם נגה העבירה את הבובה לגב.
חברה שראתה את הערכה ביקשה שאכין לה ערכה כזאת כמתנה לאחיינית שלה. שיפרתי ושדרגתי את המנשא ואת הערכה כולה והיא כל כך התלהבה מהערכה והעלתה אותה לעמוד הפייסבוק שלה. מהפרגון הזה פתאום התחילו להגיע הזמנות והעסק התחיל לצמוח.
פעילות יצירה משפחתית

בכובע הנוסף שלי אני מטפלת באמנות ועובדת עם ילדים ונוער סביב קשיים שונים בחיים. כמטפלת רגשית באמנות אני רואה את הצורך החשוב שיש לילדים לעבד חוויות שהם עוברים בחיים דרך משחק. אני כל כך מאושרת לראות שהרבה ילדים מעבדים את החוויה של "אח/ אחות גדולה" דרך ערכת הטיפול בבובה שלי.

איך אני משלבת בין המקצועות השונים שלי? מצד אחד זה לא פשוט. המעבר בין הכובעים השונים דורש אנרגיות וזמן. מצד שני אני כל כך שמחה ומודה על כך שיש לי גם את היכולת לחוות תהליך של שינוי וגדילה עם המטופלים שלי, ובמקביל יש לי את היכולת לשמח ילדים באופן מיידי ולראות תוצאות כשההורה המאושר שולח לי תמונה של הילד או הילדה משחקים במנשא החדש שלהם או מחתלים את הבובה.   

פיקוליני כמו גדולים

כמובן, הערכה מתאימה גם לילדים שאין להם אחים קטנים והגיעו לשלב שהם רוצים לטפל בבובה שלהם. גם איילה, אותה תינוקת שגדלה מאז ועכשיו רוצה להיות גדולה, מטפלת חלק גדול מהיום בבובות שלה עוד לפני שהאח הקטן שלה הגיע לעולם.

דרך התבוננות במשחקי הדמיון של הילדים שלנו אנחנו יכולים להציץ לתוך עולם שלם ומופלא, ועל זה אני ארחיב בפוסט הבא…