הכנה לאח חדש

אתם לפני לידה של ילד נוסף? בדיוק נולד לכם עוד תינוק? מזל טוב! איזה כיף.

כשהורים מדמיינים את המשפחה העתידית שלהם, לרוב הם מדמיינים את עצמם ואת ילדיהם מבלים בבילוי משפחתי, כולם שמחים ומאושרים. ההחלטה להביא לעולם ילד נוסף היא החלטה כבדת משקל וצריך להתכונן לקראת הילד השני באותה רצינות כמו שהתכוננו לילד הראשון. אולי אפילו יותר, כי נוסף לנו עוד אדם חשוב מאוד שיש להתחשב בו, ילדנו הבכור.

כל אימא וכל אבא יודעים שכשאתם מגיעים עם תינוק חדש הביתה אתם חשים בהתחלה כאילו שדרסה אתכם משאית, ואתם לא מבינים איך ומתי יוצאים מרכבת ההרים הזאת. כשמדובר בילד השני רכבת ההרים מתגברת אף יותר. אולי זה לא מרגיש ככה עכשיו, אבל בואו נקפוץ כמה חודשים, שנה, שנתיים קדימה – הילדים שלכם יכולים להיות החברים הכי טובים.

נחזור רגע למציאות העכשווית. כל ילד מגיב אחרת וכמעט כל תגובה היא לגיטימית לגמרי. יש ילדים (בד"כ של השכנים), שבואו של תינוק חדש במשפחה יביא אותם למצב בו ירצו להיות בוגרים ולקחת חלק בטיפולו של הפעוט החדש, בעוד שאחרים יהיו יותר כועסים, בוכים ומתוסכלים. תופעה מוכרת ופופולרית במיוחד היא הרגרסיה, ובה האחים הגדולים מגלים דפוסי התנהגות תינוקיים שאינם תואמים את גילם: הם מתחילים להתבכיין יותר, לרצות שירימו אותם ולעתים הם אפילו חוזרים לפספס אף שנפרדו מהחיתול לפני תקופה. כל ילד והרגרסיה שלו. זה מובן לגמרי; הם רואים את התינוק מקבל כל כך הרבה תשומת לב ואינם בטוחים שלהיות גדולים במשפחה הזאת זה דבר כל כך משתלם, במיוחד שההורים נותנים כל כך הרבה תשומת לב להתנהגות השלילית הזאת. אל תיבהלו מזה, כמו שזה בא ככה זה יילך. הימנעו משיפוטיות ומאמירות כמו "את גדולה אז צריך ל…", תנו להם להתפנק עליכם קצת יותר מלפני הלידה, הם צריכים להרגיש שגם הם התינוקות שלכם. במקביל, חזקו את מה ששווה ב"להיות גדולים".

בואו נדבר קצת על מה שגורם לילדים להתנהג ככה ומה אנחנו יכולים לעשות כהורים על מנת להקל עליהם.

קודם כל, בואו נבין קצת מה עובר על הילדים שלנו. הם עוברים ברגע אחד מלהיות מרכז עולמנו לילדים שצריכים לחלוק את מקומם כילדים במשפחה הקטנה שלנו עם עוד יצור קטן, צווחני ותובעני, שמעסיק את אימא ואבא כמעט ללא הפסקה. גם אם בהתחלה נראה שהם ממש מתרגשים מהאח הקטן שנולד, השלב הזה יכול לעבור אף כמה חודשים אחרי הלידה: כשהקטן מתחיל לתקשר, לתפוס יותר מרחב, לחטוף או להרוס צעצועים.

תחשבו על זה ככה – אתם התכוננתם לרעידת האדמה בצורה זו או אחרת במשך תקופה, אבל הם עוברים את רעידת האדמה כמעט ביום אחד ומבינים שקרה שינוי גדול מאוד בחיים שלהם. הפעוטות שלנו, שעד לפני כמה רגעים היו התינוקות שלנו, הם עדיין פעוטות. יש להם יכולות המאפיינות את בני גילם. זה שנולד להם אח או אחות חדשים לא אומר שמעכשיו הם ירגישו גדולים יותר או בוגרים יותר.

ולמרות זאת, בואו נשים בפרופורציות את רגשות האשם שלנו לגבי השינוי הגדול שהעברנו אותם. הורים רבים מרגישים רגשות אשם נוראיים על "העוול הנורא" שנגרם לילדים משום שנולד להם תינוק. רגשות האשם יכולים להוביל את ההורים לדרך של פיצוי, ריצוי, הרעפת מתנות וויתורים על גבולות וציפיות שהיו לפני הלידה. השינויים בהתנהגות של ההורים חודרים למודעות של הילדים והם מתחילים להאמין שאולי אכן יש משהו במה שהוריהם משדרים באופן ישיר או עקיף. אולי אכן נעשה להם עוול וקרה אסון נוראי במשפחה, אחרת לא ברור למה נעשה שינוי כזה קיצוני ביחס אליו היו מורגלים.
נוכל לשנות את המסלול הזה אם המסר שנעביר יהיה המסר של "הצטרף אלינו תינוק חדש למשפחה. יכול להיות שעכשיו תהיה תקופה מאתגרת אבל התינוק עומד להוסיף המון שמחה ואושר וכולנו נצא נשכרים מכך. בעיקר האחים הגדולים".

כי בסופו של דבר, הבאתם מתנה אדירה לילדים שלכם. בגלל האח הקטן הם ילמדו מיומנויות תקשורת חדשות, איך לחלוק, איך לדאוג, לגלות אמפטיה ועוד הרבה דברים נוספים. לאופן שבו אנו חווים את החוויה של מעבר מילד אחד לשניים יש השפעה אדירה על האופן שבו הילדים חווים את המעבר.

דיברנו קצת על מה שגורם לילדים שלנו להרגיש קושי במעבר הזה מילדים יחידים לאחים גדולים. אז איך נעזור להם להרגיש אחים גדולים באמת ולעבור את התקופה הראשונה באופן הטוב ביותר?

בפוסט הבא אתן לכם כמה רעיונות שתוכלו ליישם ושיעזרו לכם להתמודד עם השינוי הזה בדרך הטובה ביותר בשבילכם ובשביל הילדים שלכם.